ניסוי ה-500 – יום 1

היו תקופות בהן הייתי כותבת הרבה, ממש כל הזמן. בשנים האחרונות נראה שאני מחפשת תירוצים לכתוב, ומתקשה למצוא. האתגר הקרוב הוא לכתוב 500 מילה ביום. ייתכן והאתגר הזה לא יספק את הטקסטים המבריקים, החדשניים או השנונים ביותר שאני יכולה לספק, אבל לתחושתי הגיע הזמן שאחזור להרגלים ישנים.

4 נושאים ביום. אקטואליה, נושאים שמעניינים אותי ודעות שהייתי רוצה לחלוק עם העולם.
אבל בעיקר עם עצמי.

גולדסטאר

על שוביניזם בחברה המערבית נכתבו אינסוף ספרים, מאמרים ומחקרים. אז למה הפרסומות של גולדסטאר תופסות כל כך הרבה תשומת לב? נראה שהסיבה העיקרית היא שאנשים רבים פשוט לא שמים לב, מדחיקים או מתעלמים מהמציאות סביבנו, וגולדסטאר הגדילו לעשות והציבו את זה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – הבירה מיועדת לגברים. כי עדיף להיות גברים, אם לא שמתן לב.

מה שחימם לי את הלב במיוחד היה לראות את הפוסט הזה ודומיו. לא עוד נשים שמלינות על העולם של הגברים, אלא גבר שמבין את האבסורד הגדול שמוצג פה, ונקט עמדה. אני רק מקווה שבעתיד הקרוב פוסטים כאלו לא יפתיעו אותנו, אלא יהיו חלק מתנועה גדולה לכיוון של שיוויון מגדרי אמיתי. מקווה שהקולות האלו יבלטו יותר מצמד זמרים שמתעקשים שמקומה הנכון של האשה הוא במטבח, עם הילדים.

בריחת המוחות האקדמאיים

והרי הביקורת: ישראל אינה מושלמת. לאקדמאים, לאזרחים שאינם יהודים, לבני מיעוטים אחרים וגם בשבילי. המדינה עוסקת יותר מדי בבטחון על פני קידום נושאים חשובים חברתית כמו חינוך, בריאות ורווחה.
אקדמאים בורחים כי יש להם הזדמנויות בחוץ. זה יכול להיות שכר, זה יכול להיות מחקר אקדמי מרתק וזה יכול להיות שנמאס להם שפעם בכמה שנים נופלים להם טילים על הבית. או גם וגם וגם.
כל זה לא מקטין את הדברים הנהדרים שיש פה. כאן ביתי בו אני שיחקתי, התנסיתי וגדלתי למי שאני היום.

לאחרונה עלה פרויקט בשם תקציב 2% שמאמין שאפשר וחשוב לשנות את סדר היום ואת השיח הציבורי, כדי שיום אחד נגיע להיות המדינה שאנחנו רוצים להיות – מדינה שטוב לחיות בה, שמעודדת חדשנות, יזמות וצמיחה לצד היכולת לחיות בביטחון בכל מקום.
זה המאבק על האופי של המדינה שלנו – המדינה שבה נרצה לגדל את ילדינו. מי שעוזב אינו "מפקיר" אותנו, אבל אחד מתפקידיה של המדינה הוא לגרום להם לראות שכדאי להם לחזור.

השתלבות חרדים בתעשייה

בואו. באמת. אף אחד לא עוצר אתכם חוץ מעצמכם.
יותר ויותר חרדים מוצאים את עצמם בצבא, באקדמיה, בהייטק.
לפני כמה חודשים ראיתי סטארטאפ חרדי משרד לידי. המנכ"לית אישה. חרדית.
הרבנים עושים עול לציבור שלהם באמצעות הפחדה מתמשכת. סביבה מעורבת לא מעודדת חטאים, היא מעודדת מחשבות. למדו את הציבור שלכם לקבל נשים כבנות אדם, ולא כאובייקט מיני שיש להמנע ממנו.
עוד 20 שנים הדמוגרפיה תנצח, ולנשים חילוניות תהיה בעיה אמיתית במציאת מקומות עבודה נטולי גברים חרדים שנרתעים מהן.
***
פעם בכמה ימים יוצא לי להאזין לקרן נויבך, שמוכיחה לי שקיימת עיתונות אמיתית בישראל. תודה.

בין לחץ לאושר

השבועות האחרונים היו מטורפים בכל קנה מידה. חזרנו מחו"ל, עומלים על לקיחת משכנתא, עושים תוכניות לעתיד. אני מרגישה שאני טובעת בתוך כל הלחץ והבלאגן.

תסתכלו על החיים שלכם, ועכשיו בחזרה אליי. ועכשיו שוב על החיים שלכם. איך אתם מודדים אושר?
המדד הכי טוב שלי הוא במחשבות האחרונות לפני שאני הולכת לישון.
כל כך קל להתרכז ברע, ולתת לזה לעטוף אותנו. אני בוחרת להסתכל על הדברים הקטנים שעושים לי טוב. הישגים קטנים כגדולים בעבודה, ליקוקים רנדומליים מכלבים, כרבולים לפני שינה.

ראש למעלה, עיניים קדימה. תמיד קדימה.

תגובה אחת על הפוסט “ניסוי ה-500 – יום 1

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *