על דפים חדשים

תקציר מנהלים: עדכונים ותובנות, שיחת מוטיבציה עם המחשב, מה שלא משתפר – מתדרדר.

בשנת 2013 קרו שני דברים שלא צפיתי ב-2012:

  • השתחררתי מצה"ל (כי באמת חשבתי שאהיה אל"מ)
  • התפטרתי מהחברה בה עבדתי כדי להקים סטארט-אפ

שניהם מפתיעים פחות או יותר מאותה הסיבה. אז קצת על מה שקרה:

צה"ל היה טוב אליי. מאוד מאוד טוב אליי. הגעתי ילדה חסרת ביטחון ושאיפות ועזבתי כאישה חזקה, שמאמינה שהכל אפשרי. עזבתי אותו ממגוון של סיבות, אף אחת מהן לא הייתה "שונאת את הצבא", "מיציתי",  "הכל חרא" או משהו כזה.
בסופו של יום, הרגשתי שההישארות בקבע היא הדבר הקל לעשות. השירות שלי היה רצוף אתגרים, מלחמות, עליות ומורדות, אבל הרגשתי שזהו, אני כבר רגילה לזה. הגיע הזמן למשהו שונה. רציתי לעשות משהו שונה, ולהצליח.
עזבתי בלב כבד מאוד. השארתי מאחור מדור שנתתי לו את מיטב שנותיי ואת כל ליבי וגאווה גדולה על המקום בו הייתי, ומה שעשיתי בו.

אז הגעתי לורינט.
באופן כמעט לא מודע, נמשכתי לעבוד בארגון שדמה בצורה מטרידה ליחידה שלי.

ורינט היא חברה ענקית עם הרבה מערכות ועולמות תוכן חדשים שלא הכרתי, עם פרספקטיבות שהייתי צריכה להתרגל אליהן. כסף!!! כמה שכסף הוא חשוב פתאום! וגם –  שביעות הרצון של הלקוח היא חשובה ומשמעותית! דברים שלא מדברים עליהם בצבא, בטח לא ככה.
כבר אחרי חודש, היה לי ברור שזה ארגון שאני יכולה להשתקע בו למשך כמה שנים ולאתגר את עצמי במובנים רבים, טכנולוגיים, עסקיים, בינאישיים וניהוליים.
כל מה שחיפשתי במקום עבודה היה שם.

ואז הגיע הסטארטאפ.

מודה, לא תכננתי את זה. לא חיפשתי סיבות לעזוב. ולמה שאחפש? היה לי טוב. אני גם לא הטיפוס-מחפש-הסיכונים-חסר-העכבות-והמעצורים שמתאים לתדמית היזם הצעיר. ובכל זאת, הרגשתי שאני חייבת לתת לעצמי את ההתנסות להתנסות. לאחר לבטים והתייעצויות אינספור, הגיע היום הזה.
היום עזבתי את העבודה, והתחלתי באופן רשמי את תקופתי בתור "דנה היזמת".
בחיי לא דמיינתי שאייסד חברה, והנה זה קורה. אנחנו משתתפים בחממת סטארטאפים שתיתן את הכלים, הקשרים וההזדמנויות להצליח. כל השאר (99.999%) תלוי רק בנו.

אז המסקנות:

אנחנו מכניסים את עצמנו לתבניות מסוימות, וממשיכים להתנהג כאילו הן נכונות גם אל מול מציאות משתנה.
אנחנו נמנעים מהזדמנויות אם הן מוציאות אותנו מה-Safe Zone שלנו. אנחנו משכנעים את עצמנו שלפעמים עדיף לוותר על שיפור כי התרגלנו למצב של בינוניות, ושיפור דורש מאתנו מאמץ.

אנחנו נשתפר רק אם נרצה להשתפר. אנחנו נשתפר רק אם נשאל את עצמנו את השאלות הקשות, ונהיה קשובים לביקורת, פנימית וחיצונית. אנחנו נשתפר רק אם ניקח את הביקורת ונחליט מה אנחנו עושים בשביל לשנות בעצמנו את מה שאנחנו רוצים לשנות.

תחליטו מי אתם רוצים להיות ותעשו את זה.
אעדכן.

בפוסט הבא יהיה מתכון. באמת.

6 תגובות על הפוסט “על דפים חדשים

  1. בהצלחה דנה! אם אתם מחפשים מישהו למשרת מלך, אז אני בדיוק מחפש עכשיו

  2. זה משמח שאת כותבת, אני אוהבת לקרוא אותך.

    מאז שאני זוכרת – אם הייתי צריכה להשתמש במילה אחת לאפיין אותך הייתי הולכת לגמרי על אומץ.

    איך את עושה את זה?

  3. "אנחנו נשתפר רק אם נרצה להשתפר. אנחנו נשתפר רק אם נשאל את עצמנו את השאלות הקשות, ונהיה קשובים לביקורת, פנימית וחיצונית. אנחנו נשתפר רק אם ניקח את הביקורת ונחליט מה אנחנו עושים בשביל לשנות בעצמנו את מה שאנחנו רוצים לשנות.

    תחליטו מי אתם רוצים להיות ותעשו את זה.
    אעדכן. בפוסט הבא יהיה מתכון. באמת."

    מת לעשות מהטקסט הזה פוסטר לסלון 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *