אתגר ה-500 – יום 3

בשנים שעברו מאז שהתחלתי את הבלוג הזה, התחלתי כמה פוסטים שמעולם לא זכו לראות אור יום. לרוב הרגשתי שאין לי מספיק תוכן למלא פוסט שלם, ולפעמים לא הצלחתי למצוא את המילים.

טיוטות

אגיע גם לזה, מבטיחה.

עצמאות, לקוחות וחוזים

השנה הראשונה שלי כעצמאית לימדה אותי המון על העולם העסקי, יותר ממה שיכולתי ללמוד בכל מקום אחר. החוויה הבלתי-אמצעית מול לקוחות שונים (גודל חברה, אופי המעסיק, סוג העבודה) מכריחה אותי להתאמץ בשביל להתאים את עצמי לציפיות של כל אחד. מהר מאוד חלחלה בי ההבנה שזה מאוד פשוט – יש אלף כמוני, ואם אני לא אעשה את העבודה במהירות, באיכות ובדרך העבודה שתואמת את הרצונות של הלקוח, לא יהיה כסף.

להיות עצמאית זה אתגר מאוד מעניין, שגרם לי להעריך את הנוחות היחסית בעבודה כשכירה. על פניו, נשמע כיף מאוד להיות הבוסית של עצמך. אחרי הצ'ק הראשון על סך 1,475 ש"ח, רדפתי במשך ארבעה חודשים. כשזו כל ההכנסה שלך, זה נראה פתאום כמו המון כסף. הסרטון הזה מסביר היטב את קונספט השוטף + X. תעבוד, בסוף יגיע הצ'ק. אם תזכיר לנו. שוב.

יש יתרון וחסרון בעבודה טכנולוגית. מצד אחד, עבדתי עם אנשים שיודעים מה הם רוצים ומבינים היטב מה נדרש בשביל לממש את הרצון שלהם. מצד שני, יש את אלה שיודעים מה הם רוצים אבל לא מבינים דבר וחצי דבר במה שאני עושה. עליי החובה להסביר בצורה הבהירה ביותר ולוודא את תיאום הציפיות.

במקרה אחד התחלתי לבנות אתר די פשוט ללקוח שרצה לבנות נוכחות רשתית מאפס. יצרתי חוזה התקשרות וביקשתי 30% כמקדמה, דבר די מקובל בעולם התוכנה. לקחתי מעצב הודי שעבדתי איתו בעבר והתחלנו לרוץ. עשינו לוגו, בנינו עיצוב לאתר והתחלנו להרים עמוד פייסבוק. בשלב מסוים הלקוח החליט לתת לי את כרטיס האשראי שלו, כדי שנוכל לקדם את העמוד. מעולם לא לקחתי כרטיס אשראי מלקוח, אבל הסברתי היטב מה יהיו העלויות ומה תהיה התועלת. עד לנקודה הזו הספקתי לשלם כ-100$ לספקים אחרים, מבלי שקיבלתי שקל על העבודה שלי.

את השיחה הבאה שקיבלתי לא יכולתי לצפות. הלקוח ראה חיובי אשראי מפייסבוק אבל לא ראה את התוצר. המסקנה שלו הייתה, כמובן, שאני השתמשתי באשראי בשביל לקדם עמודים שלי. קראו לי גנבת, שקרנית ורמאית. איימו עליי בתביעה, בפניה משטרה ובשיימינג אינטרנטי בגלל 180 ש"ח.

אחרי שיחות ארוכות, הסברים מפורטים וצילומי מסך רבים, הצלחתי להסביר את מקור החיובים. האתגר הכי גדול היה לגרום ללקוח להקשיב, למרות שמבחינתו כבר אין אמון בינינו. כשלקוח מרגיש שרימית אותו, זהו. אתה שרוף.

כל כך נפגעתי. בחיי שאם הייתי רוצה לגנוב, הייתי הולכת על סכום טיפה יותר משמעותי מ-180 ש"ח. כל כך נפגעתי שהתעקשתי להחזיר 200 ש"ח ישירות לבנק, כדי שלא יהיה צל של ספק לגבי הכוונות שלי.
כל כך נפגעתי שהחלטתי לוותר על הכסף ולוותר על הלקוח הזה.
כל כך נפגעתי, כי אין דבר היקר לאדם יותר מאשר שמו.

אחרי שיצאתי מההלם הנורא הזה, הפקתי כמה לקחים:

  • לא מתחילים לעבוד בלי חוזה חתום. כל שינוי, קטן כגדול, צריך להופיע בחוזה חתום.
  • לא מתחילים לעבוד בלי מקדמה. יוצאים מן הכלל הם לקוחות קבועים או פרויקטים שעתיים.
  • לא לקחת כרטיס אשראי מלקוח. אף פעם. גם אם הוא רוצה.
  • כשזה מגיע לחיובים שיורדים מהאשראי של לקוח, עדיף להשקיע את הזמן ולעשות את ההגדרות איתו או לבקש ממנו לעשות את זה בעצמו. חושבת שהסברת את זה טוב? שיהיה גם בכתב. עם חתימה של הלקוח.
  • זה רק כסף. זה לא שווה את עוגמת הנפש.

כסף בא, כסף הולך. השפיות שלי חשובה יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *