שזיפים טייק 2 – קומפוט

גדלתי במין בית קסום כזה, שבו תמיד היה דגש על להוציא את המקסימום מכל דבר. כשבסוף הפוסט הקודם נשארתי עם 20 גרעיני שזיפים, אמרתי לעצמי "אהא! אמצא להם שימוש משמעותי!".
…ואז השארתי אותם לילה בתוך סיר חצי מכוסה, באתי יום למחרת וגיליתי כמות עצומה של זבובונים. הכל הלך לפח (כולל הזבובונים).

עשיתי טייק נוסף של הקראמבל האדיר, ונשארתי, שוב, עם 20 גרעינים. ניצול שאריות פר אקסלנס + חיבור לצד הרוסי שלי = קומפוט!
קומפוט הוא, איך לומר, מיץ אמיתי. אפשר לעשות אותו ממגוון רחב של פירות, אבל מבחינתי הוא בגדר ניצול טוב של שאריות ולא מעשייה בפני עצמה. פה עשיתי אותו משזיפים ותבלינים, אבל אני זוכרת אותו על בסיס תפוחים, פירות יבשים וכל מיני דברים טובים שסבתא השתמשה בהם.

המרכיבים להלן הם לליטר אחד של המשקה הרוסי-טעים הזה:

  1. 10 גרעיני שזיפים (עם קצת בשר עליהם)
  2. 1 כפית קינמון
  3. כף סוכר-לייט(או כף סוכר)
  4. 10 מסמרי ציפורן (התבלין ציפורן – אבל לא הטחון)
  5. 1/2 כפית אגוז מוסקט
  6. 1/2 כף רוזמרין

העבודה מאוד פשוטה. מרתיחים ליטר מים (או יותר, בהתאם לכמויות שכתבתי למעלה). שמים את הגרעינים בסיר על אש גדולה, ומכסים במים הרותחים. מוסיפים את התבלינים וממשיכים לבשל, בלי מכסה, כ-25 דקות, עד להיפרדות רוב חלקי הפרי מהגרעין והתמוססותם במים. התוצאה צריכה להיות בצבע בורדו כהה ויפה.
לסיום, סננו במסננת דקה את התערובת.

עכשיו, יש כאן שתי אסכולות – חובבי הקומפוט החם לעומת הקר. בעיניי הוא לגמרי עובד בשניהם, וזו שאלה של העדפה אישית, כמו גם מזג אויר. מי שלא שותה תה בקיץ, לא ירצה קומפוט חם בקיץ. בשבילי קומפוט חם הוא תמיד דבר מבורך.

אז מסתבר שהשזיפים שהתלוננתי עליהם בפוסט הקודם נהדרים. גם עלו 3 שקלים, וגם מתוקים וטעימים כמו שאני ממש אוהבת.
הכל לטובה, אין ספק.