שזיפים טייק 2 – קומפוט

גדלתי במין בית קסום כזה, שבו תמיד היה דגש על להוציא את המקסימום מכל דבר. כשבסוף הפוסט הקודם נשארתי עם 20 גרעיני שזיפים, אמרתי לעצמי "אהא! אמצא להם שימוש משמעותי!".
…ואז השארתי אותם לילה בתוך סיר חצי מכוסה, באתי יום למחרת וגיליתי כמות עצומה של זבובונים. הכל הלך לפח (כולל הזבובונים).

עשיתי טייק נוסף של הקראמבל האדיר, ונשארתי, שוב, עם 20 גרעינים. ניצול שאריות פר אקסלנס + חיבור לצד הרוסי שלי = קומפוט!
קומפוט הוא, איך לומר, מיץ אמיתי. אפשר לעשות אותו ממגוון רחב של פירות, אבל מבחינתי הוא בגדר ניצול טוב של שאריות ולא מעשייה בפני עצמה. פה עשיתי אותו משזיפים ותבלינים, אבל אני זוכרת אותו על בסיס תפוחים, פירות יבשים וכל מיני דברים טובים שסבתא השתמשה בהם.

המרכיבים להלן הם לליטר אחד של המשקה הרוסי-טעים הזה:

  1. 10 גרעיני שזיפים (עם קצת בשר עליהם)
  2. 1 כפית קינמון
  3. כף סוכר-לייט(או כף סוכר)
  4. 10 מסמרי ציפורן (התבלין ציפורן – אבל לא הטחון)
  5. 1/2 כפית אגוז מוסקט
  6. 1/2 כף רוזמרין

העבודה מאוד פשוטה. מרתיחים ליטר מים (או יותר, בהתאם לכמויות שכתבתי למעלה). שמים את הגרעינים בסיר על אש גדולה, ומכסים במים הרותחים. מוסיפים את התבלינים וממשיכים לבשל, בלי מכסה, כ-25 דקות, עד להיפרדות רוב חלקי הפרי מהגרעין והתמוססותם במים. התוצאה צריכה להיות בצבע בורדו כהה ויפה.
לסיום, סננו במסננת דקה את התערובת.

עכשיו, יש כאן שתי אסכולות – חובבי הקומפוט החם לעומת הקר. בעיניי הוא לגמרי עובד בשניהם, וזו שאלה של העדפה אישית, כמו גם מזג אויר. מי שלא שותה תה בקיץ, לא ירצה קומפוט חם בקיץ. בשבילי קומפוט חם הוא תמיד דבר מבורך.

אז מסתבר שהשזיפים שהתלוננתי עליהם בפוסט הקודם נהדרים. גם עלו 3 שקלים, וגם מתוקים וטעימים כמו שאני ממש אוהבת.
הכל לטובה, אין ספק.

קראמבל שזיפים, או – מה עושים עם בעל לא צייתן?

יש לנו בעיות תקשורת. זה נכון. קורים מקרים רבים שבהם אני אומרת דבר מסויים, והתוצאה שונה לחלוטין. היום, למשל, הוא החליט לפנק אותי ביום שבו אבלה בבית, והוא יסבול לבד, בחום, בקניות. ציידתי אותו ברשימה. לכאורה הכל בסדר.

ואז הוא חוזר הביתה עם סלסלה של שזיפים.

בחיאת ראבאק, עוד שזיפים? עוד לא סיימנו את השזיפים של השבוע שעבר. שוכבים לנו 20 שזיפים בשלבים שונים של התעייפות. "הם עלו 3 שקלים לקילו!", הוא מפציר בי.
בסדר, בסדר. לא צריך להשתגע. נעשה קראמבל.

הסוד הגדול עם קראמבל טוב הוא שאין סוד גדול. כמה פשוט, ככה טעים. זה עובד נהדר עם סוגים שונים של פירות (במיוחד תותים ופירות יער – אבל זו לא העונה).
הוריאציה שלי היא שילוב של שני מתכונים, והתוצאה לא מאכזבת.

מצרכים לפירורים:

  • 1 כוס קמח מלא
  • 1 כוס שקדים טחונים
  • 3/4 כוס קוואקר עבה (אני אוהבת עבה, הדק לא מורגש מספיק) (No pun intended)
  • 3 כפות סוכר-לייט (גם סוכר תופס)
  • חופן ערמונים ופקאנים
  • 2 כפיות קינמון
  • 5-6 כפות שמן קנולה (אפשר גם שמן אחר, רק לא זית)

מצרכים לתערובת השזיפים:

  • 20 שזיפים (אדומים ו\או כתומים מבפנים)
  • 2 כפות סילאן
  • 1/2 לימון

הכנתי בתבנית מלבנית, חד"פית, שקונים בסופר ודורשת יחסית הרבה שזיפים. כלל האצבע פה הוא לכסות את קרקעית התבנית לגמרי (בלי חורים), ואז להוסיף עוד שלושה-ארבעה.

חותכים את השזיפים. קראתי לזה "שיטת הרישול", או "אם-אף-אחד-לא-ישים-לב-למה-להתאמץ?". חלק מהזמן יצא לי קצוץ דק, סלט סטייל, וחלק מהזמן חיפפתי לחלוטין וזרקתי חתיכות גדולות. את הזרעים ומה שמקיף אותם שמתי בצד, למשהו אחר (אולי בפוסט אחר, נראה).

קצצנו ונהנינו? סחטו מיץ מחצי לימון (עשיתי ידנית), הוסיפו את הסילאן ויאללה לערבב. המבחן האמיתי לאיזון בין החמוץ למתוק הוא הטעם של האצבע אחרי ערבוב אינטנסיבי.
קוריוז משעשע לגבי סילאן: יש הבדל תהומי בין סירופ סילאן לבין סילאן טבעי. מזמינה אתכם להסתכל במרכיבים של כל אחד מהם, בהזדמנות הבאה שאתם בסופר.

זו הייתה מרבית העבודה, וזה הזמן להדליק את התנור ולכוונו ל-180 מעלות. ועכשיו, לפירורים!

מערבבים את כל החומרים היבשים יחדיו, ומוסיפים את השמן בהדרגה. הכי חשוב – להגיע לרמת פירוריות אמיתית – כדי שנוכל להינות מהקראנץ' בהמשך.כשהפירורים מוכנים, פזרו אותם על השזיפים בשכבה אחידה.

שמים בתנור ל-25 דקות, למצב האפייה הרגיל. אחר-כך, מוסיפים עוד 3 דקות בשביל שהפירורים ישחימו קצת יותר. וזהו! טעים טעים טעים.

תגובת הבעל: פשוט רציתי קראמבל, ולא היה לי כח לבקש.
לגיטימי.